בורות ספיגה

בור ספיגה הינו בור שנכרה באדמה ומשמש לפינוי השפכים. על פי הערכה, כ- 5%-4% מכלל השפכים בארץ עדיין מסולקים באמצעות בורות סופגים ביתיים. צורת סילוק זו גורמת למפגעים סביבתיים רבים:

• דרך הפעולה של הבור הסופג, חלחול שפכים גולמיים לקרקע, גורמת לזיהום חמור של תת -הקרקע ומי תהום.
• לאחר מספר שנים של פעולה נוטה בור הספיגה להיסתם ויש צורך בריקונו על ידי ביוביות.
• תכולת הבור מסולקת לעתים קרובות על ידי מפעיל הביובית לשדה או ואדי סמוך, תוך גרימת מטרדים אסתטיים ותברואתיים וזיהום מים.
• צורת סילוק זו אינה מאפשרת השבת המים לניצול חוזר בהשקיה חקלאית או ברמת השרון לפרויקט גאולת הירקון. 

המשרד לאיכות הסביבה הוציא בשנת 1992 את תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ"ב-1992.

• התקנות אוסרות על הקמת בורות ספיגה כפתרון ביוב לבניה חדשה.
• מחזיקי בורות ספיגה קיימים חויבו להתחבר למערכות ביוב מרכזיות במידה וישנן, ולחלופין להקים בור רקב לטיפול מינימלי בשפכים לפני סילוקם בבור הסופג.
• התקנות אוסרות על שימוש בבורות ספיגה לשפכי תעשייה. במקרים מיוחדים ניתן להמשיך ולהשתמש בבורות אלו, אולם רק לאחר קבלת היתר המשרד, המותנה בטיפול מוקדם בשפכים עד לרמת איכות גבוהה ביותר.

צנרת הביוב ברמת השרון פרוסה על פני כל העיר, דרישת המשרד להגנת הסביבה הינה להתחבר למערכת הביוב העירונית.